שאלת הטרייד-אין שאי אפשר לענות עליה, וזו שחייבים
"כמה תתנו לי על שלי?" מגיעה לפני השאלה על הרכב שאתם מוכרים, וזו השאלה היחידה שסוכנות אינה יכולה לענות עליה בכנות בלי לראות את הרכב. רוב הסוכנויות עונות בכל זאת, בטווח, ואז מבלות את כל ההערכה בדרך חזרה למטה ממנו.
מספר שנאמר מרחוק הוא תקרה, לא הערכה
כל מספר שלקוח שומע ראשון הופך למספר שהוא מאמין שחייבים לו. כל הפחתה שנמצאת בהערכה - שפה פגועה בחישוק, היסטוריית טיפולים חסרה, צמיג בגבול - נקראת אחר כך כחזרה מהבטחה. ההערכה מפסיקה להיות הערכה והופכת למשא ומתן על מספר שמעולם לא התבסס על דבר.
מה כן אפשר לפרסם, וזה הרבה יותר מכלום
איך מגיעים להערכה: מה בודקים, אילו מסמכים משפיעים על המספר, כמה זמן ההערכה לוקחת וכמה זמן ההצעה עומדת. האם היא תלויה בקנייה מכם. האם אפשר לסגור בה מימון קיים. אף אחד מאלה אינו מחיר, וכולם הם בדיוק מה שהלקוח מנסה לברר - וביחד הם ההבדל בין פנייה שקולה לבין בדיקת צמיגים.
שאלת הניירת מכריעה אם הוא יגיע
רישיון רכב, ספר טיפולים, שני מפתחות, אישור יתרה למימון. מי שמגיע בלעדיהם אינו יכול להשלים, ומי שאינו יודע שהם נדרשים מגיע בדיוק בלעדיהם. רשימה מפורסמת אחת הופכת פגישה מבוזבזת לפגישה שהושלמה, וזה התיקון הזול ביותר בעמוד הזה.
לתעד את הרכב מועיל יותר מלנקוב במחיר
יצרן, דגם, שנה, קילומטראז', מספר רישוי וכל מה שהבעלים הוסיף מעצמו - זו רשומה שדלפק המכירות יכול לעבוד איתה לפני שהוא מגיע, ונתון היצע שאף אחד אינו אוסף היום. עוזר שלוקח את הפרטים האלה באחת עשרה בלילה, מתאר את התהליך בכנות ומסרב לנקוב במספר - עשה את כל החלק המועיל.
שאלות נפוצות
האם עוזר צריך בכלל לנקוב בסכום טרייד-אין?
מה סוכנות צריכה לפרסם על טרייד-אין?
למה רשימת המסמכים כה חשובה?
מה נותן לנו תיעוד פרטי הרכב?
באילו שפות פנייה יכולה להגיע?
דברו איתנו
השאירו פרטים ונחזור אליכם. אין צורך בשיחת מכירות כדי לקבל תשובה.